#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פו. 1 חש&quot;ו ששחטו (ואין אחרים רואים ואתם) האם חייב לכסות את דמם מותר לשחוט בניהם אחריהם [והאם מטמאים משום נבלה] ומדוע?<p dir=""rtl"">וכיצד הורה רבי למעשה?</p>"	"ר&quot;מ סבר דרוב מעשיהם מקולקלים וסמוך על חזקת איסור שהיה לה והוי כודאי שלא נשחטה [ובלא רוב לא אמרינן דר&quot;מ חייש למיעוטא, דהכי הוי ספק איסור להיתר] ודמה אינה טעון כסוי ומותר לשחוט אחריה ובשרה טמא כנבלה.<p dir=""rtl"">חכמים חולקים (ומסופקים האם רוב מעשיהם מקולקלים או לא &lt;תוס'&gt;) ומצריכים לכסות ואסורים לשחוט אחריהם ואם שחט אינו לוקה ואין חייבים על טומאתן.</p><p dir=""rtl"">בתחילה הורה רבי כחכמים ובסוף כר&quot;מ.</p>"	חולין פו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו: 1 שחט מאה חיות ומאה עופות במקום אחד האם כסוי אחד לכולם או לכל אחד ואחד, ומנין?	"חיה 'עוף' משמע כל חיה ועוף אפ' הרבה, ר' יהודה אומר בין חיה לעוף חייב לכסות דכתיב &quot;או עוף&quot; לחלק.<p dir=""rtl"">רבנן הוצרכו ל'או' לחלק, שלא תאמר שאינו מכסה אלא אם שחט גם חיה וגם עוף, ור&quot;י סבר לחלק מ'דמו', וחכמים אומרים 'דמו' טובא משמע כדכתיב &quot;כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא&quot;.</p>"	חולין פו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו: 2 לר&quot;י הסובר שיש לכסות דם חיה ועוף בנפרד האם צריך לברך שוב ביניהם (על השחיטה) ומדוע?	א&quot;ר חנינא אינו מברך אלא ברכה אחת, ואינו דומה למי שאמר הב לן ונבריך שאסור לשתות (בלא ברכה לפניו) דהתם א&quot;א לשתות ולברך ביחד הלכך הברכה הוי הפסק, אבל כאן יכול לכסות ביד אחת ולשחוט בשניה הלכך לא הוי הפסק לברכה.	חולין פו:		
